בואו נדבר על בחירה

האדם הופך להיות מה שהוא בוחר להיות.

לא קבוע מראש, לא נתון בגורל

אלא מתהווה בכל צעד קטן ,

בכל החלטה יומיומית.

ויקטור פרנקל, פסיכיאטר והוגה ניצול שואה, ראה את הבחירה כמרחב פנימי שאין איש יכול ליטול מאיתנו.

בתוך התופת והאובדן הוא גילה אמת פשוטה ועצומה:

“איננו חופשיים לבחור את נסיבות חיינו, אך אנו חופשיים לבחור איך להגיב אליהן״

בחירה להרפות

בחירה לאיזה מחשבות לתת להכנס

בחירה מתי לשחרר

ומתי להיות.

כמה מרענן להיזכר שאני לא רק תוצר של הדאגות שלי,

הצער והאובדן

אלא סך כל האהבות

כל הבחירות שעשיתי עם עצמי.

כמה הרגל הוא דבר גמיש

כשהוא לא נוקשה ומקובע

איזה חופש פנימי עדיין שמור לי, גם ברגעים הקשים ביותר

ואיך תנועה היא לפעמים פעולה אקטיבית

ולעיתים קורית מעצמה.

אמונה בעייני, זאת בחירה

ובחירה היא גם אמונה בעצמה.

הדרך היא איננה במקום אחר

היא כאן, בכל צעד קטן,

כל החלטה יומיומית,

היא לבנה בבניין הזהות שלנו.

כך אנחנו הופכים ונעשים למי שבחרנו להיות.

התמונה צולמה ע״ לימור צדוק

כחלק מיצירת תערוכת צילומים של הרעיונאית והאוצרת יפעת שומרוני ״אהבה בצל מלחמה״ אשר מוצגת בימים אלו במוזיאון הסובלנות בירושלים.